מהי הלנת שכר? אם המעביד לא שילם לך את שכרך בזמן, האם זה נקרא הלנת שכר? מה עליך לעשות במקרה כזה? איזה כלים עומדים לרשותך במקרה שהמעביד הלין את שכרך? אילו סנקציות יכולה לגרור הלנת שכר אחריה?
חוק הגנת שכר מטיל סנקציות חמורות על מעביד שלא שילם לעובד את שכרו בזמן ונותן למעביד עד תשעה ימים לשלם לעובד את השכר המגיע לו בגין עבודתו בטרם יתחיל זה לצבור קנסות כבדים.
כלומר אם סוכם בינך לבין המעביד ששכרך ישולם לך בכל עשירי לחודש ובתשעה עשר לחודש טרם קיבלת את שכרך, הרי שאתה סובל על פי החוק מהלנת שכר והינך זכאי לפיצויים כפי שנפרט מייד.

פיצויים בגין הלנת שכר

המשפט הישראלי רואה בחומרה רבה מקרים של הלנת שכר ומקרים בהם המעביד אינו משלם לעובד את שכרו בזמן. החוק מכיר בכך, שעובד אשר השקיע את זמנו ומרצו במקום עבודה, תלוי לפרנסתו בתשלום המשכורת וכל חריגה או איחור בקבלת השכר יכולים להשפיע לרעה על מצבו ועל יציבותו הכלכלית של העובד. על מנת להרתיע מעסיקים מלהלין את שכר עובדיהם, קובע החוק פיצוי כספי לזכות העובד באופן הבא:
פיצוי כספי של חמישה אחוזים מהשכר המולן עבור השבוע הראשון ופיצוי של עשרה אחוזים מהשכר עבור כל שבוע נוסף או חלק ממנו.
הפרשי הצמדה לתקופה שבין מועד תשלום המשכורת למועד ביצוע תשלום השכר בפועל.

הפחתה בפיצויים על הלנת שכר

יחד עם זאת, ובגלל שהסנקציות המתוארות הינן סנקציות קשות וחמורות למדי, הרי שלרוב, בתי הדין לעבודה אינם ממהרים להטיל קנסות אלו על המעביד ומבקשים להשתכנע שלא מדובר באי הבנה, טעות אנוש כנה, סיבות אחרות שלא היו בשליטת המעביד או בשל חילוקי דעות כנים ואמיתיים על עצם החוב וזאת בלבד שבית הדין מתרשם שאכן נעשו מאמצים אמיתיים לשלם את הסכום שאינו שנוי מחלוקת ולא נעשו נסיונות התחמקות מצד המעביד.

עד מתי ניתן לתבוע על הלנת שכר?

האם הזכות לתבוע פיצויים על הלנת שכר מתיישנים? האם אחרי פרק זמן מסויים נלקחת מאיתנו הזכות להתלונן על הלנת שכר?
דין ההתיישנות הכללי בישראל עומד נכון להיום על שבע שנים, אך לא כך הוא במקרים של הלנת שכר. במקרים של הלנת שכר, ככל הנראה בגלל הסנקציות הכלכליות החמורות של מקרי הלנת שכר, חוק ההתיישנות על החוק הזה הינו שנה אחת בלבד ולאחר מכן ניתן לתבוע את השכר שהולן בתוספת הפרשי הצמדה וריבית בלבד.