סכסוכי יורשים – משליטים סדר בבלגן

באופן פרדוקסאלי, נדמה, כי מרבית האנשים לא יהיו מודעים לכל מה שיש להם, עד לאחר מותם, ברגע שבו תיפתח צוואתם ותיקרא, וסכסוכי יורשיהם יתחילו.

מאבקי ירושה מתנהלים, מידי יום ביומו, בבתי המשפט לענייני משפחה, כשהם מציפים ומעלים על פני השטח, מתחים, מאבקים, טינות ישנות, מטענים רגשיים ותסכולים, אשר צפים ועולם דווקא בנקודת זמן רגישה זו, כאשר ברקע – המשבר שנוצר במשפחה בשל פטירת המנוח. סכסוכי יורשים עלולים להפוך (והופכים בפועל) לשדה קרב של ממש, בו אין מרוויחים, כולם יוצאים נפגעים מהמאבק, בדרך זו או אחרת. בחלק גדול מהמקרים, ליווי מקצועי של עו"ד ירושה מתחילתו של התהליך (החל בשלב כתיבת הצוואה), יכול למנוע את מאבקי הירושה ולהותיר את סכסוכי היורשים מחוץ למשפחה שלכם.

חופש הציווי – הזכות להוריש

העיקרון הבסיסי והשולט בחוק הירושה, תשכ"ה-1965 ועליו מבוססים דיני הירושה בישראל, הוא כי כל אדם חופשי לצוות את ירושתו כרצונו. בהתאם לעקרון זה, האדם רשאי להורות, כי לאחר מותו, ינהגו ברכושו ככל אשר חפצה נפשו – הוא רשאי להעדיף יורש מסוים על פני יורש אחר, לנשל את משפחתו מהירושה, או לקבוע, אם ירצה בכך, לצוות את רכושו לגוף אשר פועל למטרה איתה הוא מזדהה. את רצונו, על מנת למנוע סכסוכים עתידיים וכדי לוודא כי רצונו אכן יבוצע, הוא מתעד במסמך רשמי הקרוי "צוואה". אדם שאיננו עורך צוואה – לאחר מותו, רואים בו אדם שקיבל עליו את הוראותיו של חוק הירושה בנוגע למוריש שאיננו מותיר אחריו צוואה – ירושה על-פי דין.

 ירושה על-פי דין – כר פורה לסכסוכי יורשים

ירושה על דין קבועה בחוק, ועל אף בהירותה והפירוט הרב שלה, היא פותחת פתח לסכסוכים מסוגים שונים, וזאת, למרות שהיא מפורטת ומתייחסת כמעט לכל המקרים. לדוגמה:

במקרים שלא נותרת אחר המנוח צוואה מתועדת, מתחלק בחלקים שווים בין בן/בת-הזוג של המוריש לבין כל ילדיו – בן/בת-הזוג מקבל/ת מחצית מהעיזבון, ואילו ילדיו מתחלקים במחצית השנייה.

בן/בת-הזוג יורש/ת את כל העיזבון, רק במקרים בהם הנפטר לא הותיר ילדים, אחים ואחיות או הורים. במקרים בהם הותיר אחריו המנוח בן/בת-זוג, אולם לא הותיר אחריו ילדים – יתחלק העיזבון בחלקים שווים בין בן/בת-הזוג של המנוח לבין הוריו או אחיו ואחיותיו (במקרים בהם קיימים בן/בת-זוג ואחים/אחיות, חלוקת העיזבון תזכה את בן/בת-זוג ב-2/3 ואת האחים/אחיות ב-1/3).

עזבונו של נפטר חסר ילדים, בן או בת-זוג, הורים או אחים – תתחלק בין הורי-הוריו של המנוח וצאצאיהם. במקרים בהם הנפטר ערירי – יעבור העיזבון לאחריותו של האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים. לאחר פרק הזמן הקבוע בחוק, במקרים בהם לא יופיעו יורשים לעיזבון, יעבור העיזבון למדינה.

 מה תפקידו של עו"ד ירושה?

ברור מאליו, כי אדם שחשוב לו כיצד יחולק עיזבונו וחשוב לו למנוע סכסוכי יורשים, טינה וקרע במשפחה, ייעזר בשירותיו של עו"ד ירושה ויערוך צוואה מסודרת, אשר תעמוד בדרישות החוק ותמנע עוגמת נפש וסכסוכים בעתיד, לאחר מותו.

און איל ינקו, עו"ד ירושה, מסייע לכם לאורך כל התהליך, ועוזר לכם לערוך צוואה אשר תשקף במלואה את רצונכם, המורישים, מתוך רצון למנוע פגיעה במשפחתכם ובשלמותה.