כיצד מתמודדים עם ניכור הורי?

התמודדות עם הליך גירושין הינה מורכבת למדי, כאשר לעתים נוצרים משקעים וכעסים בין בני הזוג המשפיעים גם על הילדים. ישנם מקרים בהם הורה אחד “שוטף את מוחם” של הילדים כנגד ההורה השני ובדרך כלל מדובר בהסתה של ההורה המשמורן במעשים ובדיבורים אשר מובילים את הילדים לפתח ניכור כלפי ההורה האחר. במידה ולניכור אין סיבה מוצדקת דוגמת הזנחה או התעללות, הרי שאין מנוס מלערב את בית המשפט בסוגיה של ניכור הורי.

מהו ניכור הורי?

ניכור הורי מופיע ברוב המקרים כאשר ישנם סכסוכי משמורת קשים ומורכבים בין בני הזוג. ניכור הורי הינו מצב בו מתפתח יחס של ניכור של ילד כלפי אחד מהוריו וזאת כאשר אין סיבה מוצדקת. מקרים אלה מוגדרים כתסמונת ניכור הורי אשר מזינה את עצמה נוכח הסתה של הילד על ידי אחד ההורים הגורמת לו להדחיק כל רגש חיובי כלפי ההורה השני. מצב של ניכור הורי מגיע עד לידי כך שהילד בעצמו תורם לתחושת הניכור וזאת על ידי השמצת ההורה האחר והצגת טענות והאשמות כלפיו וזאת ללא ביסוס ואחיזה במציאות.

ביטויים של ניכור הורי וההתמודדות עימם

מצב של ניכור הורי מתבטא בכמה אופנים ורמות: קלה, מתונה וחמורה. שתי הרמות הראשונות, ברוב המקרים, אינן מצדיקות העברת המשמורת, אולם הן מחייבות קביעת כללים ברורים וכן לחילופין או במקביל, יש להפנות את ההורים והילדים להשגחה וטיפול. במקרים חמורים של ניכור הורי, הרי שאין מנוס מהחלתם של שינויים מרחיקי לכת המתבטאים בשינוי בהסדרי המשמורת והראיה. בכל מצב בו נוצרת בקרב אחד ההורים תחושה של ניכור הורי, חשוב לפנות לקבלת סיוע וייעוץ משפטי מקצועי בידי עו”ד גירושין מומחה או לחילופין בידי עורך דין משפחה. ניכור הורי בדרגה חמורה יכול להיות מוזן על ידי ההורה המנכר בהתנהגות, דיבורים או מעשים אשר גורמים למצב של ניתוק כל קשר מכל סוג שהוא בין אחד הילדים להורה האחר.

ההשלכות של ניכור הורי

במקרים רבים של ניכור הורי, ההורה המנכר אינו בוחל באמצעים כגון הצגת האשמות שווא, גידופים, העברת ביקורת מופגנת, חוסר תקשורת, אלימות והגשת תלונות שווא במשטרה. במידה ומדובר בהורה המשמורן, פעולות מסוג זה מתעצמות שכן הילד חווה וסופג את האווירה והמסרים השליליים באופן קבוע ושוטף ממקור ראשון וזאת ללא סינון ובקרה. לניכור הורי ישנן השלכות מרחיקות לכת וחמורות ובמיוחד כאשר מדובר על ילדים בגיל הרך. הפרשנות של הילד עשויה להיות כי ההורה המנכר מנסה להגן עליו ובעקבות כך, הוא עלול לפתח רגשות של חרדה ופחד כלפי ההורה השני. כל אלה, מביאים את הילד ליצירת תחושת ניכור כלפי ההורה השני המתבטאת בעוינות, ביקורתיות מופרזת ואף סרבנות קשר. ניכור הורי עלול להוביל מצב בו ההורה השני הופך בעיני הילד לאויב של ממש ובמקרים אלה ישנה חובה להוציא את הילד לסביבה נקיה בה הוא יוכל לחדש את הקשר עם ההורה אליו פיתח תחושות ניכור קשות.

שלילת או הפחתת מזונות בשל ניכור הורי

ניכור של ילד כלפי מי מהוריו מהווה עילה להפחתת או הפסקת מזונות. על פי סעיף 9 בחוק המזונות משנת 1959 נקבע כי בית המשפט רשאי, במידה והוא סבור שמין היושר והצדק לעשות כן, לפטור אדם מחובת המזונות או מחלקם וזאת מחמת התנהגות מחפירה. מטרת הפסקת תשלום המזונות לילד המתנכר הינה הפעלת לחץ על הילד על מנת שזה יסכים להיפגש עם ההורה, שכן במקרים רבים הילד נתון ללחץ מצד ההורה השני וזאת על אף שהוא מעוניין בקשר. טרם הפסיקה בנוגע לתשלום המזונות, בית המשפט יבחן כמה שאלות אשר יקבעו האם הסנקציה הינה מוצדקת:

  • האם האשמה כולה תלויה בילד
  • האם צפויה השפעה שלילית על הילד נוכח שלילת המזונות.
  • מהו מצבו הכלכלי של הילד והאם תתאפשר לו רמת חיים סבירה.
  • האם קיימת חלופה אחרת, שכן שלילית מזונות הינה צעד קיצוני.

פסיקות בית המשפט בסוגיות ניכור הורי

סוגיית הניכור ההורי זכתה לפסיקות בבתי המשפט בישראל, כאשר התסמונת זוכה להתייחסות החל מאמצע שנות ה-90 בעיקר בהקשר של סכסוכי משמורת וסרבנות קשר. לפניכם שני פסקי דין של השופט ארז שני מהחודשים האחרונים המהווים חידוש בהתייחסות לטיפול בסוגיית ניכור הורי:

  • כבוד השופט ארז שני, תלה”מ 27267-04-18: תביעת משמורת אשר הוגשה בידי אם לשתי קטינות כבנות 13 וזאת לאחר כי שני הצדדים הסכימו כי המשמורת בקטינות תהא בידי האם. בית המשפט קובע כי לא ניתן להחליט על משמורת ללא קביעת הקשר עם ההורה שאינו משמורן. השופט ארז שני כותב כי חובה על ההורה המשמורן לוודא קיומו של קשר עם ההורה האחר. מתוך התייחסות למצב של ניכור הורי, קובע השופט כי קטין אינו רשאי להחליט על ניתוק קשר עם מי מהוריו, כאשר במקרה זה, די בהשפעה שלילית על אחת הבנות כדי שזו תשפיע גם על השנייה. פסיקת השופט ארז שני היא כי מצב של ניכור הורי מתמשך אינו מהווה הצדקה לקביעת תיאום הורי או למצב בו האם מניחה לבנותיה לקבוע האם יהיה קשר עם האב או לא. עוד מוסיף וקובע השופט כי האם רשאית להבהיר לבנותיה כי בית המשפט אינו מקבל או משלים עם מצב של נתק בקשר עם האב ואי קיומו של קשר קבוע בין הבנות לאביהן עלול להוביל לנקיטת ההליכים הקבועים בחוק.
  • כבוד השופט ארז שני, תלה”מ 49688-02-19: מקרה נוסף בו עסק השופט ארז שני מתייחס למצב בו קטינה בשונה מאחיה מתנכרת לאמה וכי מדובר במצב של ניכור הורי שבגינו טוען האב כי טובת הקטינה היא ניתוק מהאם. כותב השופט כי ניכור הורי אינו עולה בקנה אחד עם טובת הקטין וכך גם החלטתו של הקטין אינה בהכרח טובה עבורו. לפי דברי השופט, ניכור הורי בלא סיבה מוצדקת הינו מעשה בלתי חוקי ועל כן השופט מפנה את הצדדים למומחה על מנת לפעול לחידוש הקשר שבין הקטינה לבין אמה.

ייעוץ משפטי מקצועי בתחום דיני משפחה

משרד עורכי דין און איל ינקו הינו משרד בוטיק המתמחה בדיני מקרקעין ודיני משפחה. צוות המשרד כולל עו”ד משפחה, עורך דין גירושין ומומחים בעלי ראייה משפטית רחבה המובילה לתוצאות מיטביות עבור הלקוח. אנו במשרד עורכי דין און איל ינקו מקפידים להעניק ללקוחותינו שירות איכותי ומקצועי ברמת זמינות גבוהה וכל זאת ביחס אישי, כאשר השקט הנפשי של הלקוח נמצא תמיד במקום הראשון.

 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
סגירת תפריט

ליצירת קשר מלאו פרטים

 או התקשרו 03-6888829 | 054-5968866

ליצירת קשר מלאו פרטים:

*שדה חובה

צור קשר

ליצירת קשר התקשר
03-6888829 | 054-5968866

או השאר פרטים:

דילוג לתוכן