בעקבות התמוטטות הבניין ברחוב סרלין 38, בחולון, אנו עדים למקרים רבים של הוצאת צווים למבנים מסוכנים – הוצאת צו "מבנה מסוכן" ניתן על ידי העיריות המקומיות, לבניינים אשר אינם עומדים בדרישותיהן מבחינה בטיחותית.
אחת השאלות הקשות שעלו כאשר הבניין בחולון התמוטט הייתה, אם הבניין התמוטט ללא קשר לרעידת אדמה, וקרס לחלוטין – מה יקרה בתרחיש בו תהיה רעידת אדמה?
העובדה כי הבניין קרס מעצמו, מחייבת חשיבה הרבה יותר רחבה בכל הנוגע לשאלה מה הוא "מבנה מסוכן", ככל שהדבר צופה פני עתיד לעבר רעידת אדמה שיתכן ותתרחש בעתיד.
משכך, ייתכן ויש לשקול להרחיב את הגדרת "מבנה מסוכן", גם למבנים שעדיין אינם נכנסים להגדרה הקיימת, אולם יתכן וברעידת אדמה, אפילו קלה, מבנים אלו יינזקו באופן בלתי הפיך או אף יקרסו.
מה נחשב כמבנה מסוכן?
"מבנה מסוכן" מוגדר ככזה על ידי מי שהינו מהנדס בניין בהכשרתו, לאחר שזה ביצע בדיקה יסודית והגיע למסקנה כי אותו מבנה ספציפי מהווה סכנה עבור דייריו או עבור עוברי אורח. הגדרת מבנה בתור "מבנה מסוכן" נעשית באמצעות הוצאת "צו מבנה מסוכן" על ידי מחלקת הנדסה אזרחית או על ידי היחידה למבנים מסוכנים של הרשות המקומית, לאחר הבדיקה המקצועית של מהנדס בניין כאמור.
הגדרת "מבנה מסוכן" מופיעה בסעיף 249 (13) לפקודת העיריות [נוסח חדש](להלן: "פקודת העיריות") באופן הבא: "סמכויותיה של עיריה הן: לצוות כי ייהרסו בניינים, המעכבים או מפריעים אוורור, או שהם בלתי סניטריים או מזיקים מבחינה אחרת לבריאות הציבור, או שהם מסוכנים";
היינו, פקודת העיריות מסמיכה עירייה לעשות כל הדרוש לשמירה על ביטחון הציבור בתחומיה, לרבות לצוות על הריסת בניינים מסוכנים, ובכך מוענק לעירייה כוח שלטוני באשר לשמירת בטיחותם של מבנים, ונוצרת תשתית עובדתית ממנה ניתן להסיק, כי העירייה צריכה לצפות, ששימוש או אי-שימוש רשלני בכוחותיה, עשוי לגרום נזק מהמבנים המסוכנים לאנשים המצויים בקרבתם ואף לפגוע בחיי אדם.
כאשר עירייה מוציאה "צו מבנה מסוכן" לבניין בשטחה, האחריות המוטלת על העירייה הופכת להיות לאחריות של בעלי הדירות בבניין, כך שמאותו רגע ואילך, חלה אחריות לפגיעה מהבניין בכל מאן דהוא על הדיירים עצמם, ככל ואלו לא טיפלו במחדל.
כמו כן, העירייה יכולה להוציא צו המורה על פינוי כל דיירי המבנה אשר מהנדס העירייה קבע כי הוא "מבנה מסוכן", או לחילופין לדרוש מוועד הבניין לערוך תוכנית שיפוץ בה יפורט כל הדרוש תיקון ואשר לאחר אישורה – יתוקן.
במצב בו הדרוש תיקון לא יתוקן והמבנה ייוותר "מבנה מסוכן", יתכנו הליכים משפטיים כנגד דיירי המבנה או לחילופין, יכולה העירייה לבצע את העבודות על מנת להוציא את המבנה מאזור הסיכון בו הוא נמצא. במצב בו העירייה "לוקחת פיקוד" על עבודות השיפוץ והתיקון, תיגבה מדיירי "המבנה המסוכן" עלות ביצוע העבודות.
אז מה עושים?
מבנה שהוגדר כ"מבנה מסוכן" צריך לעבור שיפוץ ותיקון של כל הליקויים המגדירים אותו כ"מבנה מסוכן". השיפוץ יכול שיהיה בדרך של עריכת תמ"א 38/2 ו/או כל שיפוץ אחר, שבסופו של דבר יביא להסרת הצו המגדיר את המבנה כ"מבנה מסוכן", כפי שנקבע על ידי מהנדס העירייה. על דיירי "המבנה המסוכן" להקפיד לשכור את שירותיו של קבלן שיפוצים בעל ניסיון בנושא, מאחר שבבדיקה שתיעשה לאחר תיקון הליקויים, תוצאותיו של הדו"ח ההנדסי יובילו לאישור שיסיר את צו "המבנה המסוכן", במידה והליקויים תוקנו כראוי ו/או יובילו לאי הסרת הצו על "מבנה מסוכן" במידה והתיקונים הנדרשים לא בוצעו כראוי.
חשוב לציין, כי במידה והוצא צו מבנה מסוכן לבניין, ודיירי הבניין לא מגיעים לידי הסכמה לגבי סוג השיפוץ הנדרש ו/או לגבי הקבלן המבצע וכיוצ"ב, קיימת האפשרות לשכור את שירותיו של עורך דין הבקיא במטריה המשפטית הנדונה, אשר יפנה למפקח על הבתים המשותפים ויורה לדיירי הבניין כיצד לנהוג במקרה של חילוקי דעות בכל נושא שיגיע לפתחו, לפי העניין.
משרדנו מתמחה בדיני המקרקעין ומלווה מזה שנים דיירים המתגוררים ב"מבנים מסוכנים", ואנו עומדים לרשות הלקוח לאורך כל הדרך, עד להסרת הצו על "מבנה מסוכן". אתם מוזמנים ליצור עימנו קשר במידת הצורך.
