אחד המהלכים הטעונים ביותר בין בני זוג בעת "הפרדת כוחות" הוא פירוק השיתוף בדירת המגורים המשפחתית.
בדרך כלל, דירת המגורים המשותפת היא הנכס בעל הערך הרב ביותר מבין נכסי בני הזוג, ועל כן המחלוקות בנוגע אליו מורכבות. פעמים רבות, דירת המגורים משמשת קורת הגג היחידה של בני הזוג, ולעתים ילדי בני הזוג עדיין מתגוררים בה.
כשמדובר בדירת מגורים משפחתית, למעשה קיימת התנגשות בין שני עקרונות משפטיים:
מצד אחד, בהתאם לסעיף 37 (א) לחוק המקרקעין התשכ"ט-1969, זכותו של שותף במקרקעין המעוניין בפירוק השיתוף לפרק את השותפות בהם בכל עת. זכות זו כונתה לא פעם בפסיקת בתי המשפט בישראל "זכות על", בהיותה זכות קניינית וכידוע זכות הקניין מוגנת בחוק יסוד.
אך מצד שני, לא ניתן להותיר ילדים קטינים ללא מדור/קורת גג. על כן כאשר מדובר בפירוק שיתוף בדירת מגורים של בני זוג בהתאם לסעיף 40 א' לחוק המקרקעין: כאשר בית המשפט נותן החלטה על פיה מורה על פירוק שיתוף בדירת מגורים של בני הזוג בה הם גרים, המכירה תעוכב עד אשר ייווכח בית המשפט, כי לילדי בני הזוג הקטינים ולמשמורן הקבוע על פי הסכם או על פי החלטת בית משפט, נמצא הסדר מגורים מתאים אחר.
הסמכות לדון בפירוק שיתוף נתונה לבית משפט לענייני משפחה לפי סעיף 1(2) חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995, אך ניתן לכלול ענייני רכוש בבית הדין הרבני באמצעות כריכה –לדוגמה: בעל מגיש תביעת גירושין לבין הדין הרבני וכורך בה את ענייני הרכוש, המשמורת, המזונות והמדור וכו'.
הסמכות בתביעת מדור מקבילה לבית משפט לענייני משפחה וגם לבית הדין הרבני, וכאן מתחילה "הבעיה". כך לדוגמה, במצב שבו אחד הצדדים הגיש תביעת מדור לבית הדין הרבני והצד השני הגיש תביעת רכוש – פירוק שיתוף בבית המשפט לענייני משפחה. כביכול מדובר בשתי תביעות שונות, אך הן קשורות זו לזו ומשפיעות על פסק הדין הסופי ועל כן בפסק דין רע"א (י-ם) 1330/90 אברהם ראש חודש נ' מירה ראש חודש (פורסם בנבו), פסק ביהמ"ש כי ישנן שתי אפשרויות:
א. לעכב פירוק השיתוף עד שבית הדין הרבני יכריע בעניין המדור.
ב. להחליט במסגרת פירוק השיתוף גם בעניין מדור האישה מכוח סמכותו האגבית שבסעיף 76 לחוק בתי המשפט, שנוסחו יובא להלן:
סמכות נגררת
הובא ענין כדין לפני בית משפט והתעוררה בו דרך אגב שאלה שהכרעתה דרושה לבירור הענין, רשאי בית המשפט להכריע בה לצורך אותו ענין אף אם הענין שבשאלה הוא בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר או של בית דין אחר.
על פי דין תורה, בסמכות ובזכות בית הדין הרבני, להוציא צו למדור ספציפי, המונע את מכירת הבית המשותף, אם בית הדין נוכח במסגרת הליך שהוגש לשלום בית, שקיים סיכוי להשרות שלום בין בני הזוג. בית הדין מוסמך גם למנוע מבעל למכור את דירת המשפחה, כאשר הוא היוזם של הליך הגירושין והפירוד, וכאשר אין לו כל עילת גירושין כנגד האישה, שאז אין כל הצדקה להעביר את האישה "מהנווה הטוב לנווה הרע".
"הנווה הטוב" פירושו – דירת מגורים שהאישה המתגוררת בה והיא בבעלותה, ואילו "הנווה הרע" פירושו – דירת מגורים שאינה משכנה הקבוע של האישה ויכולה להיות דירה שכורה שהאישה אינה חפצה בה.
צו למדור ספציפי הינו סעד הלכתי שהתקבל אף בבית המשפט לענייני משפחה מכוח הכלל "עולה עמו ואינה יורדת עמו", לפיו זכאית האישה לתנאי המגורים להם הורגלה- גודל הדירה, מספר הנפשות בה, האזור ושאר ענייני איכות החיים שלה. זו משמעות האמור כי אינו יכול להוציאה מנווה יפה לנווה רע. אולם, בכפוף לכלל זה, הבעל רשאי להעביר את אשתו מדירה שבבעלותו, בה התגוררו יחדיו, לדירה שכורה, ובכך לממש את זכותו הקניינית בדירה שבבעלותו.
סעד זה ניתן לאישה כאשר הבעל עזב את הבית בלא סיבה מוצדקת, או כאשר תביעת הגירושין של הבעל נמצאה כבלתי מוצדקת ונדחתה ובמקרה כזה יטה בית הדין הרבני לפסוק לטובת האישה. השגת צו למדור ספציפי נותנת כוח עצום בידי האישה, וחסרונה היחידי הוא כי האישה אינה יכולה לעתור לקבלת מזונות בבית המשפט וקבלת מדור ספציפי בבית הדין. האישה צריכה להחליט מה יותר חשוב לה – שמירה על הבית או מזונות שוטפים, וההחלטה נעשית לפי הנתונים הספציפיים של כל מקרה לגופו.
כאשר אנו עוסקים בדיני המשפחה, גישת בתי המשפט הנה לראות את מכלול הסכסוך בין בני הזוג ולא להתרכז בפן אחד של המריבה. כך למשל, פירוק השיתוף בבית המגורים בשלבים מאוחרים יותר של ההתדיינות המשפטית יכול לאפשר לצד אחד לרכוש את חלקו של האחר באמצעות נכסים אחרים שנצברו ואשר אינם מוערכים בשלב הראשון של ההתדיינות, כגון זכויות סוציאליות, נכסים פיננסיים וכיוצ"ב.
האם לעזוב את הבית? קשה לצדדים לעזוב את הבית במחשבה שאם יעשו כן יאבדו את הזכויות המגיעות להם בבית. לכן, פעמים רבות הבעל מחליט למרר את חייה של האישה כדי לגרום לה לצאת מהבית, ואילו האישה מוציאה כנגד הבעל צווי הרחקה ומגישה תלונות במשטרה, הכל כדי לתפוס חזקה בבית. נקודה זו רגישה מאוד, ולכן חשוב לדעת כיצד לתכנן עזיבה נכונה מהבית.
בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה? לרוב, גברים נוטים לחשוב שאם ימהרו להקדים את האישה ויגישו את תביעתם בבית הדין הרבני, ירוויחו מכך. באותה מידה, נשים נוטות לחשוב שבית המשפט יפסוק להן יותר מאשר בית הדין הרבני. ובכן, מחשבה זו שגויה ובחלק מהמקרים עלולה לגרום ליותר נזק מאשר לתועלת. לכן, הכרחי להתייעץ עם עורך דין משפחה ועורך דין נדל"ן ולהבין לאן יש להגיש את התביעות במקרה הספציפי שלך.
