בהתאם להוראות חוק המקרקעין, עסקת מכר במקרקעין מסתיימת ברישום הזכויות על שם הרוכש בלשכת רישום המקרקעין ("טאבו"), . במצב בו הרישום אינו מסתיים בטאבו, קמה לקונה זכות קניין שביושר בנוגע לבעלותו בזכויות בנכס, אם התקיימו בעסקת המכר דרישות מהותיות, כגון: תשלום מלוא התמורה וקבלת חזקה בנכס. זכות זו, למעשה, יוצרת יחסי נאמנות בין בעל הזכות הקניינית אשר מכר את זכויותיו, לבין רוכש הזכות ונקראת "יחסי נאמנות קונסטרוקטיבית" – זוהי זכות קניין שביושר שקיימת לרוכשים, להירשם כבעלים של הנכס.
על כך נסובה תביעה בה ייצג משרדנו לקוחות שבמסגרת עסקת מכר (בה יוצגו לקוחותינו על ידי משרד עו"ד אחר) רכשו 15 שנים לפני כן נכס וגילו לתדהמתם, כי זכויותיהם בנכס אינן רשומות בטאבו. . הסיבה לאי השלמת הרישום הייתה, כי קודם לעסקת המכר של לקוחותינו, בוצעו בקשר עם הנכס מספר עסקאות מתנה, אשר למרבה הצער, אף הן לא הושלמו ברישום בטאבו, ועל כן לא ניתן היה לרשום את הזכויות בנכס על שם הרוכשים, הם לקוחותינו. אי הרישום בטאבו של העסקאות הקודמות לעסקת המכר, סרבל את התהליך כולו ומנע מן הרוכשים להשלים את רישום הזכויות על שמם, אולם כפי שטענו בפני בית המשפט – נוצרו בין המוכר של הנכס לבין רוכשיו יחסי נאמנות קונסטרוקטיבית, אשר חייבו את המוכר בביצוע הפעולות הנדרשות ממנו, לצורך השלמת רישום הזכויות בנכס על שם הרוכשים.
אחת הטענות אשר עלו על ידי הצד הנתבע, הייתה טענת התיישנות. לטענת הנתבע, משחלפו 15 שנים, חלה התיישנות על התביעה. תגובתנו הייתה הפנייה לחוק ההתיישנות לגבי מקרקעין מוסדרים, הרשומים בלשכת רישום המקרקעין, ומשכך דין תקופת ההתיישנות הינו 25 שנים. לאור זאת, לא רק שתקופת ההתיישנות טרם הסתיימה, אלא גם שבעקבות פסיקה בעניין מכוח הנאמנות הקונסטרוקטיבית, ספירת תקופת ההתיישנות מתחילה רק כאשר הנתבע כופר בחובתו כלפי התובע ביחס לאותו נכס, ולחלופין כאשר הפר אותה. בענייננו, לאור שהמוכר לא פעל בהתאם להוראות הסכם המכר ולא העביר את הזכויות מכח עסקאות המתנה הקודמות על שמו, ובכך מנע הלכה ולמעשה את רישום הזכויות בנכס על שם הרוכשים – הרי שהוא הפר את הסכם המכר.
לבסוף, פסק בית המשפט לטובת לקוחותינו פיצויים על הוצאות ההליך וכן שכ"ט עו"ד בגין ניהול ההליך בסכום לא מבוטל ביחס להליכים כגון זה.
ראה: ת"א 46301-11-22 הורנשטיין ואח' נ' גראור ואח' בבית המשפט המחוזי בחיפה.
